משמעת

ביסודות החינוך  [חלק א' ל''ח] של הרש''ר הירש זצ''ל כתב: כאשר חינכת את ילדך למשמעת, הצלחת כבר מראש בכל שטחי החינוך, ובלי טורח רב תצליח לכוון אותו לאן שאתה רוצה. 
ועוד כתב שם: ''שהנחנו את השנים הראשונות שלו להתרגל לציית רק לרצונו הוא שיפנקו, זאת אומרת שיפנקו אותו, כמובן, שהרושם של השנת הראשונות לא יטשטש מהר, כי הוא מצא אופי חדש ובלתי מכוון לגמרי, ועל כן אי אפשר להמיר את הרשם. של עקשנות ופינוק למשמעת וציות, ואין הילד יכול להתחיל בביטול רצונו המפתח לעקשנות מפני רצוננו ושאיפתנו''.
מבואר שיש להרגיל את הילד למשמעות וצייתנות כבר ולא בשנתים הראשונות, יש לעמד על דברים משפטיים להם לוותר לילד, כדי שלא יתרגל לפינוק אלא למשמעת. ויש להענישו לפי כחו והבנתו כבר בגיל זה. ברור שאין להכריחו בהרבה דברים, תפסת מרובה לא תפסת, אלא יש משהו מסוים ולא לוותר עליו, 
וכן יש להרגיל את הילד שלא כל מה שמבקש הוא מקבל, בין ממתק ובין משחק, ובין אוכל מיוחד שרוצה בו, שאם לא כן הוא מתרגל לפינוק ולעקשנות, וככל שיגדל ירבו דרישותיו וקשה לשנות את אופיו העקשני. אמנם יש להסביר את זה לא טוב בשבילו, כדי שיבין שהוריו מבינים טוב ממנו ועליו לסמוך עליהם.