האב צריך לדאוג שהילדים יכבדו את האם ויקומו לפניה כשהיא נכנסת, וכן האם צריכה לדאוג שיכבדו את האב ויקומו לפניו כשנכנס, שכל אחד צריך לדאוג לכבוד השני ולמחות אם יש זלזול וחסר כבוד לשני.
שוסוד החינוך תלוי במצות כבוד אב ואם, כמו שכתב האברבנאל בפרשת יתרו: שוסוד הדת והאמונה הוא על ידי הבנים מקבלים תורה ומוסר והנהגות מהורים, כמו שכתוב: ''שאל אביך ויגדך'' וגו', וכתיב: ''והודעתם לבניך ולבני בניך יום'. . . 'וגו', ולפיכך נצטוינו בכבודם ובמוראם של ההורים, עין שם. צריך ללמוד עם הילדים הילכות כבוד אב ואם ומוראם.
אנו רואים, בעונותינו הרבים, כשהבנים הם את הוריהם ומחצפים אליהם, הם עושים את הרצונם גם כשמצווים בדרך תורה ומצוות, ואיש בדרכו הולך עד שיש שסוטים לגמרי מדרך התורה והמצוות, וכל זה מה שלא חינכו בילדותם בכבוד אב ואם כמו שצריך.
אין לאב ואם למחול על כבודם בזה, אדרבה הבנים והבנות צריכים בפניהם וכן שאר מיני כבוד ונהלים, כדי שיהא מורא להם וישמעו דבריהם. עין בחזון איש יורה דעה סימן קנ''א אות ב'.
אמנם אסור לאדם להכביד עלו על בניו ולדקדק עמהם, כדי שלא יביאם לידי מכשול. וכשם שמצוי לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר אחר, אז יזהר האב שלא להכביד ולצוות על בניו דבר שחושב שמא לא ישמעו, ונמצא עובר על: ''לפני עור לא תתן מכשול'', על דרך שאמרו במסכת מועד קטן ( דף יז. ): המכה לבנו גדול היו מנדים אותו, שהרי עובר על ''לפני עור לא תתן מכשול'', וגדול זה לפי טבע הבן, לחוש שמאיס יתר נגדו בדבור או במעשה, אף שעדין אינו בר מצוות. יבקש לפי דעתו של בן ולפי מדתו, ויהיה שוקל בפלס וקולע אל השערה ולא יחטיא, עין בפלא יועץ ערך מורא. וכן צריך למחול ולהעלים עיניו מהם, שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול. וכתב בספר חסידים סימן קנ''ב:סו טוב הוא לכל יראי השם שימחלו לבניהם את כבודם בלא ידיעתם, אף שלא להענישם. אמנם במה שהבנים יכולים לבקש מהם, וכן אין לוותר להם על קימה בפני אב ואם, ובכל זאת שלא לבזות ולזלזל אב או אם.